תחילה אני רוצה לומר לכם תודה! היה לי תענוג גדול לראות שאתם קוראים את הפוסט שלי ומתחברים לנושא החומרים. בדיעבד כשאני חושבת על זה, הגיוני שתתחברו הרי החומר פוגש כל אחד ואחת מכם ביומיום, כל שצריך הוא להתבונן מסביב.

למי שמצטרף אלינו רק עכשיו, הנה תזכורת קטנה… בחלקו הראשון של הטריפל פוסט החגיגי שלי עסקנו בבסיס של החומר, כבודו, כוחו, ההשראה שהוא מעניק וכל זאת עוד לפני שקישרנו אותו לעולם העיצוב בכלל.

היום בחלק השני, נעסוק בפערים שקיימים בין הרצון שלנו כמעצבים לייצר משהו נפלא וחדש לעולם לבין תקציבים, יכולות טכנולוגיות ונגישות.

זמן- החבר הכי טוב או האויב הכי גדול?

כפי שאתם בטח יודעים מתחומי העיסוק שלכם, תמיד ישנו פער כלשהו בין הלימודים לפרקטיקה, בין התיאורה למעשי וכדומה. הדבר אינו שונה בתחום עיצוב מוצר בו אני עוסקת ומתמודדת עם אותם האתגרים. עם השנים אנחנו לומדים לעבוד נכון יותר עם חומרים, בין אם זאת הכרות, ניסיון ולמידה. כאשר ההתחלה היא כמובן התואר הראשון שמלמד אותנו כמעצבים לחוות חומר, לגעת בו ולעצב מתוכו.

הניסיון הקצר הזה יחד עם המשך העבודה וקורסים מקצועיים ומעניינים אשר מחדדים את היכולת שלנו להתאים חומר בצורה נכונה למוצר, כמו כן הבנתנו בטכנולוגיות השונות הופכת טובה יותר.

הזמן מלמד אותנו לייצר קבצים מדויקים יותר לייצור סדרתי, להבין כיצד מוזילים עלויות בהדפסה תלת ממדית ועוד אין סוף שיעורים חשובים. במקביל, הכל ממשיך להתקדם  ולהתפתח, ישנה כמות עצומה של חומרים מגוונים- חומרים מרוכבים, חומרים טיפשים, וחומרים חדשים. בנוסף, גם בפן הטכנולוגי- קצב פיתוח המדפסות הולך וגדל, לחומרים שמדפיסים מהם נוספו כבר זהב, נסורת, אוכל, רקמה אנושית ועוד מגוון עצום של אפשרויות.  יחד עם הפיתוחים הללו האנושות מתקדמת ומגיחים לעולם המון דברים בכל יום נתון, הסחרור והכמות מקשים לעקוב.

ישנה טענה האומרת שעל מנת להיות מומחה בתחומך לוקח הרבה שעות ביום הפרוסות על אין ספור ימים (וליתר דיוק, 8 שעות ביום, כל יום, במשך 10 שנים לפחות!), לצערנו אין לכולנו את הזמן הזה להקדיש ללמידה והתעדכנות יומית בפיתוחים החדשים, מה שמקשה עלינו לעמוד בקצב ויוצר עבורנו את הפער בין הרעיון למציאות.

איכות ונגישות החומר- יש כזה דבר בכלל?

עץ הוא אחד החומרים שאנחנו משתמשים בהם הרבה בסטודיו. מעבר לאהבתי האישית לחומר הספציפי הזה (כמו שאתם בטח זוכרים מהחלק הקודם של הפוסט), הוא נגיש, איכותי, משדר תכונות טובות ולכן הוא מתאים הרבה פעמים למגוון של מוצרים. יחד עם זאת, הוא איננו חף מבעיות- הוא חומר גלם יקר מאוד וכך גם העיבוד שלו, בנוסף אחסון העץ בארץ והטיפול בו לרוב לא נכון. הטמפרטורות שבהן מאוחסן העץ בארץ לדוגמא, פוגמות בו ולכן פלטת העץ הופכת להיות פחות טובה ופחות איכותית. ניתן להשוות את זה למוצרי חלב, מוצר שיעמוד בשמש יתקלל מהר יותר, וכך גם העץ. מסיבות אלו, הייתי ממליצה לכם להבין מעט בחומרי הגלם שאתם בוחרים, לשיפוץ הבית לדוגמא, פשוט חבל על הכסף.

בנוסף, ישנם חומרים נוספים נגישים שאנחנו משתדלים לעבוד איתם בסטודיו שלנו, לדוגמא: פוליפרופילן, טקסטיל, פרספקס, שעם וכו.. כמובן שיש עוד הרבה דוגמאות טובות לפערים בין הרצוי למצוי בכל הקשור לאיכות ונגישות החומר, אך היריעה קצרה מלהכיל. אשמח אם תשתפו אותי, כל אחד בתחומו, בניסיונכם האישי עם חוויות מן הסוג הזה, הרי כבר אמרנו שחשוב להקדיש זמן ללמידה והתעדכנות 🙂

פערים בין הרצוי למצוי- איפה זה פוגש אותי?

אחד הדברים המרכזיים שמגבילים עבודה בסטודיו הוא התקציב. הבנתי את זה בפעם הראשונה שעבדתי כעצמאית בזמן התואר הראשון, ישנו פער בין הרצון להוכיח שאתה מעצב מוכשר לבין המציאות שמכתיבה דרישות מוצר סביב תקציבים… ואז זה הכה בי! המקום שבו נותר לי לעצב במוצר הוא לא כזה גדול ואותי באופן אישי זה מעציב.

מה שקורה הוא פשוט, כאשר התקציבים נמוכים קשה יותר למצוא חומרים מתאימים לרצונות הלקוח. תקציב נמוך מאוד מאתגר מכיוון שהבחירה היא מצומצמת ואין הרבה אפשרויות ,באותה הנשימה אני אישית משתדלת לראות את הדברים באור חיובי, מעיין קריטריון שמגדיר לי תנאים לייצור המוצר ועוצר מבעדי להתפזר. מה שמבחינתי באמת מהווה מכשול וסוג של בעיה הוא הרצון הקיים לגעת בחומרים חדשים, להתפתח בדברים חדשים ולהפתיע עם יכולות חדשות מה שהופך מאוד בעייתי כשיש מגוון מצומצם לבחור ממנו כמו עץ, טקסטיל והדפסת תלת מימד לדוגמא.

מכשול נוסף הוא מיקום של הסטודיו בארץ, לצערי. בישראל ישנו מגוון מצומצם יותר של חומרים ולכן זה עוד פרמטר שמקטין מאוד את טווח היכולות בתוצר הוויזואלי. אתן לכם דוגמא מפרויקט בו עסקנו ממש לאחרונה שהיה כרוך בייצור מזוודות. לצורך הפרויקט היה עלינו לכלול במוצר טקסטיל, רוכסנים, כפתורים, ידיות נשיאה,גלגלים…נו, אתם הרי יודעים איך נראית מזוודה… 🙂

אז שתדעו, בד שחור מחורר, סוג של קורדורה ממנו עושים כיסויים, לא קיים בארץ בכלל! למציאות זו יש שתי השלכות- האחת היא להחליף צבע (מי אמר שאתה רוצה ויכול בכלל?) והשנייה להזמין בדים מחו”ל, לקחת סיכון ולהמתין. ספציפית במקרה הנוכחי לא עמד לרשותנו חודש המתנה מיותר ולכן נאלצנו לשנות מעט את הדברים ולהתאים את עצמנו להפתעות כאלה ואחרות.

מצד אחד זה לא נוראי, אך יחד עם זאת מפריע ומצמצם את האפשרויות שלנו, מה שיכול להוציא  את הרוח מהמפרשים. גם אתם נתקלתם בחוויה כזו? מוזמנים לשתף ונוכל להתעודד ביחד 🙂

לסיכום,

בעת שאנו ניגשים לעבוד עם חומר יש בראשינו אין ספור רעיונות ולפעמים אנו חושבים שהשמיים הם הגבול, אך מהר מאוד המציאות היומיומית מורידה אותנו אל הקרקע ומזכירה לנו כי הפער בין הדמיון למציאות עוד גדול מאוד ותלוי במשתנים רבים שלא תמיד נוכל לשלוט בהם- כסף, נגישות, ביקוש, טכנולוגיה ועוד. כל שאנו יכולים לעשות כעת, הוא לקחת את כורח המציאות בחשבון ולהוציא מזה את המיטב (לחשוב בתוך הקופסא).

אתם בטח מכירים את המשפט “המציאות עולה על כל דמיון”. אמנם הוא שגוי במקרה של הפרק הזה בטריפל פוסט שלי בנושא חומרים, אך חכו ותראו איך הוא הופך רלוונטי בחלק הבא.

  Tags: אלומיניום, הדפסה תלת מימדית, השראה, חומר, חומר גלם, חומרים, טקסטורה, יוקרה, מוצר, מוצרים, מיחזור, ממלכה, מעצב, מעצבים, מציאות, מתכות, סטודיו, סטודיו ארדידי, עיצוב, עיצוב מוצר, עץ, פולימר, פוסט, פנטזיה, רגש